הסגולה היומית
סגולה לבנים הגונים: כל המבדיל על היין במוצאי שבת, הוין לה בנים זכרים וראויין להוראה:סגולה לבנים הגונים
כל המבדיל על היין במוצאי שבת, הוין לה בנים זכרים וראויין להוראה:
אריכות ימים
- סגולה לאריכות ימים יקפיד כל אדם שלא לכנות שם לחבירו ולא יתכבד בקלון חבירו ולא יקלל את חבירו אלא אדרבא, יהא נח לבריות ויהא וותרן ובזה יאריך ימים ושנים. אמן כן יהי רצון. מגילה פ"ד
- שלוח הקן סגולה לאריכות ימים שיקיים את מצוות שילוח הקן האמורה בתורה "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך"
- למען יאריכון ימך כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך וזהו סגולה נפלאה האמורה בתורה שכל המדקדק בהלכותל כיבוד אב ואם זוכה לאריכות ימים ושנים ואי אפשר לתאר את זכותו לעולם הבא.
- סגולה להאריך ימים סגולה לאריכות ימים, טוב לומר בכל יום פסוקים אלו: "עץ חיים היא למחזיקים בהותומכיה מאושר. | דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. - מגדול עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב". עבודת הקודש בקונטרס שומר ישראל
- סגולה מאריכת ימים מצאתי בספר תוספתא למדרש פנחס וזה לשונו "ואמר מי שנזהר שלא לדבר שקר, הוא מאריך ימים, ורוב שקרנים גדולים מתים בקצרות ימים, אם לא שהוא רשע בשאר עבירות שאין משגיחין עליו.." אמר המלקט: דבריו הקדושים יש להם מקור בדברי רבותינו זכרונם לברכה, במסכת סנהדרין דף צ"ז עמוד א': "זמנא חדא אקלעי לההוא אתרא וקושטא שמה, עיין שם" ספר סגולות ישראל
- אריכות ימים ושנים יזהר להשלים בכל יום צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים וכמניין ק' ברכות כמידת צדיק
- תפילה לאריכות ימים רבונו של עולם, ברחמיך תן בנו כח ובריאות ויכלת מספיק, וחזק ואמץ באברינו וגידינו וגופנו לעמד על המשמר, ולא יארע לנו שום מחוש ושום כאב. ונהיה שמחים וטובים ובריאים לעבודתך. ותצילנו מכל רע, ותאריך ימנו בטוב ושנותינו בנעימים, ומלא שנותינו, ארך ימים ושנות חיים תוסיף לנו לעבודתך. ובצל כנפיך תסתירנו, ותצילנו לנו ולכל בני ביתנו מכל גזירות קשות ורעות, ונהיה שקטים ושאננים, דשנים ורעננים לעבודתך וליראתך. מהרב החיד"א זיע"א
- שמע ישראל תנא סמכוס אומר כל המאריך בשמע ישראל באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מסכת ברכות י"ג
- פרק שירה סגולה לאריכות ימים לומר בכל יום פרק שירה, דאמר רבי אלעזר, כל האומר פרק שירה בעולם הזה, זוכה לאמרה בעולם הבא, וינצל מייצר הרע, ומדין קשה, ומכל מיני מזיקים, וזוכה לאריכות ימים. ספר זכירה
- סגולה שלא ימות פתאום יזהר לדקדק בדביקות "שבאמת ויציב"(בתפילת שחרית),ובזוהר הובא מעשה באדם אחד שגילה זאת לאחר מותו, שלא כיוון באמת ויציב ולכן נפטר פתאומית זוהר הקדוש
- בדיקת מזוזות הבודק מזוזה תמיד יאירך ימים וניצול משדים ומרוחות ויזכה לבנים כשרים ספר הסגולות לרבני ישיבת כתר שושנים
- קדוש הלבנה כי מה שכתוב בכל סדורי תפלות ישראל אצל ברכת הלבנה בשם הקדמונים בזה הלשון, מי שקידש הלבנה מיום שקדשה לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך, והכל יתפלאו על מאמר קדמונינו הזה באמרם כי הנסיון היומי מעיד על ההפוך ועינינו הרואות כי כמה בני אדם קדשו את הלבנה ומתו באותו החודש, אמנה אשר אני אחזה לי בזה הוא כי יש כאן השמטת שתי תיבות וכן צריך להיות לא ידאג שימות באותו חודש בידי אדם מאותו יום ואילך, ור"ל לסטים מזויינים או שונאים ואויבים הקמים עליו ורוצים להרגו או אם במלחמה ירד וכדומה, כי סגולת מצוה זו להגין ולהציל מידי אדם בעל בחירה, אך לא ממיתה טבעית אם יומו יבא. והעד הנאמן לדברי אלה הוא הנוסח אשר קבעו הקדמונים בעצמם כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. ומודעת זאת כי פסוק זה נאמר על אלופי אדום אילי מואב וכל יושבי כנען, ומובן כי הכונה הוא על אויב ואורב בן אדם לא על מלאך המות כי לא תפול עליו אימה ופחד במשלחתו ובמלאכתו והלואי שהוא לא יפיל, וכבר זכרו חז"ל מעשה ביהודי אחד שניצל מרוצח שרצה להרגו ונמלט מידו על ידי שקידש הלבנה. והנה הפלא מזאת המצוה שתגין ותציל מבעל בחירה אשר דבר זה קשה יותר מלהגין ולהציל משאר סיבות רעות, וחביבים המצות שכל אחת יש לה סגולה טובה בפני עצמה ספר הברית - חלק א' מאמר ד'
- סגולה לאריכות ימים שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה, במה הארכת ימים ? אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי וכו' מסכת תענית
- מאריכין ימיו יקרא בכל ערב שבת שנים מקרא ואחד תרגום וזה סגולה נפלאה לאריכות ימים ולשפע טובה והצלחה
- סגולה להינצל מכרת סגולה גדולה ועצומה שילמד כל הלילה ולא ישן ובפרט בלילות שישי ובליל שבועות וכאשר יעשה כן, יהפכו אותיות כרת ויעשו "כתר". ספר הסגולות
- ז' דברים להאריך ימים ר' זעירא האריך ימים בשביל ז' דברים, לא הקפיד בתוך ביתו, ולא ציער למי שגדול ממנו, ולא הרהר בדברי תורה במבואות מטונפות, ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישן בבית המדרש, ולא שש בתקלת חבירו, ולא קרא לחבירו בשם חניכתו (בכינוי). מגילה פ"ד