הסגולה היומית
שלא לפחד כלל: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ גְּאָלֵנוּ מִמּ...שלא לפחד כלל
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ גְּאָלֵנוּ מִמָּוֶת, פְּדֵנוּ מִשַּׁחַת, וְהַצֵּל אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁהֵם נִקְרָאִים סִטְרָא דְּמוֹתָא וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת הַמֹּחִין שֶׁלִּי הַנִּקְרָאִים בְּאֵר מַיִם חַיִּים:וְזַכֵּנִי לְאַהֲבָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, אַהֲבַת הַמִּישׁוֹר וְיַחֵד לְבָבִי לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְתַצִּיל אוֹתִי מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁלּ ֹא אֶתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד אִירָא וְאֶפְחַד תָּמִיד, לְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי, לְבִלְתִּי אֶחֱטָא לְעוֹלָם
וְעָזְרֵנִי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי, שֶׁאַכְנִיס כָּל כֹּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּכֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה קוֹלִי פּוֹגֵעַ בְּמֹחִי וְיִהְיֶה נִשְׁמָע לְלִבִּי כְּמוֹ קוֹל רְעָמִים, עַד שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע הֵיטֵב דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מִקּוֹלִי וְדִבּוּרִי בְּחִינַת רְעָמִים וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן כְּמוֹ שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים, קוֹל יְהֹוָה בַּכֹּחַ" וְזַכֵּנִי שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבִּי, שֶׁלּ ֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעִקְּשׁוּת כְּלָל, "לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רַע ל ֹא אֵדָע", רַק אֶזְכֶּה לְיֹשֶׁר לֵבָב בֶּאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי יָשָׁר עִם יְהֹוָה תָּמִיד:
רבי נחמן מברסלב | ביוגרפיה
רבי נחמן מברסלב נולד בראש חודש ניסן תקל"ב (1772), בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, בבית זקנו, הבעל שם טוב זיע"א. אימו, מרת פיגא, היתה בתה של אדל בת הבעש"ט ואביו רבי שמחה בנו של רבי נחמן מהורודנקא (הטמון בטבריה) מגדולי תלמידי הבעש"ט.
ביום שלישי, רביעי לחול המועד סוכות, י"ח תשרי תקע"א, השיב רבי נחמן את נשמתו ליוצרו. תמו ונשלמו חייו אך רוחו המשיכה לפעם, מפעמת היא עד היום בלב כל אחד מרבבות חסידיו ולומדי משנתו.
חייו:
כאשר הוכנס רבי נחמן בבריתו של אברהם אבינו, ברך רבי ברוך ממז′יבוז′, דודו של רבי נחמן, את הרך הנולד כנהוג. לפתע פנתה פיגה, אם רבי נחמן לאחיה, ואמרה: "ברוך, ברכו שלא יחלקו על דרכו...", רבי ברוך פשט ידיו לצדדים כאומר "אין מה לעשות"...
ילדותו:
רבי נתן שטרנהארץ, מי שהיה תלמידו המקורב ביותר של רבי נחמן, מספר על ילדותו של רבי נחמן ועל נסינותיו לשבר התאוות, וכך הוא אומר:
"ורצה לשבר תאוות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכול בבוקר ובצהרים וכו′, על כן ישב עצמו שיהא בולע כל מה שיאכל דהיינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלא כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו. ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו... שהיה אז בן שישה שנים" (שבחי הר"ן א)
בהיותו יושב לפני מלמדו, ב′חיידר′, השתדל תמיד לקיים "שויתי ה′ לנגדי תמיד", והתייגע לצייר מול עיניו שם הוי"ה ב"ה, ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה, לא היה יודע מה שלמד וכעס עליו רבו. תלמידו, רבי נתן מוצא לנכון לציין: "ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהיינו עניני שחוק וקפיצות וטיול... והיה רגיל בזה מאד". רבי נתן כותב כי כוונתו של רבינו בכך היתה שלא יכירו בו, ויחשבוהו לילד רגיל.
"וכל עבודתו היה בהסתר ובהצנע גדול, ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש... והיה לו כמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שיעור וערך" (שם ה)
רבי נחמן הרבה מאוד בהתבודדות כבר מילדותו. פעמים רבות היה מתבודד בהרים הסמוכים, על סירה בנהר בוג, או בעלית הגג שבבית אביו. לימים סיפר שזכה למדרגתו רק על ידי ריבוי תפילותיו והתבודדויותיו. נוהג היה תמיד לסדר בקשותיו בשפתו הוא לפני הבורא, אחרי כל תפילה; אחרי כל ברכה, היה מוסיף מילים משלו.
בתחילת לימודיו נתקל רבי נחמן בקשיים בהבנה, אך כבר אז היה מתפלל ובוכה על כל דבר שלא הבין, וכך זכה להתקדם בלימודיו. מתמיד גדול היה מילדותו, ואת דמי הכיס שהיה מקבל מהוריו היה נותן למלמדו על מנת שילמד אותו עוד דפי גמרא. התמדה מרובה זו הביאה אותו כבר בגיל שש לכתוב את ספר המידות, שכל מקורותיו מהתנ"ך, ש"ס, מדרשים וזוהר.
סיגופים רבים עשה רבי נחמן, ואף התבטא פעם: "היו לי כל מיני סיגופים שבעולם". הרבה להתענות שבועות שלמים, ממוצאי השבת עד השבת הבאה, ובשנה אחת התענה שמונה עשרה פעמים משבת לשבת ברציפות.
נישואיו:
שנת תקמ"ה, רבי נחמן נכנס לשנתו השלש עשרה. וביום הכנסו למצוות קרא לו דודו, רבי אפרים מסדילקוב (מחבר הספר "דגל מחנה אפרים"), ואמר לו דברי מוסר שהיו יקרים מאד בעיניו.
רבי נחמן נשא לאישה את מרת סוסיה, בתו של רבי אפרים מזסלב לאשה.
לאחר שכיסה את פני כלתו, עצר לדבר עם כמה מבני הנעורים כדי לבדוק היכן הם עומדים במדרגתם הרוחנית. רבי נחמן הציג את עצמו כאילו הוא חפץ בגשמיות, וכולם התבררו כאנשים שחפצים גם בגשמיות, למעט רבי שמעון שאמר: "אני איש תם וחפץ בתמימות". השיב לו רבי נחמן: "כנראה שתהיה היכרות גדולה בינינו".
באותה הזדמנות אמר לו רבי שמעון: "אתם בודאי תזכו להיות צדיק מפורסם ואני חפץ להיות משמש אצלכם תמיד".
רצונו של רבי נחמן היה לעסוק בעבודת ה′ בהסתר, ושלא ידעו בני אדם ממנו. בהיותו בן 18 החל להתפרסם עקב מעשה שהיה. מאז -בכמה שלבים - החלה להווסד חסידות ברסלב.
נסיעתו לארץ ישראל:
בשנת תקנ"ח (1798) גמר רבי נחמן בדעתו לנסוע לארץ ישראל, על אף התנגדות בני משפחתו ומלחמה הסוערת בעולם. בעצם ימי המלחמה בארץ נסע רבי נחמן לארץ ישראל אליה (עת יצא רבי נחמן מעכו בדרכו חזרה לביתו, כבש נפוליון את העיר מיד הטורקים) כשכל מגמת נסיעתו היא התעלות והתקדשות רוחנית האפשרית רק על ידי קדושת לארץ ישראל, כפי שחוזר רבי נחמן בכמה וכמה מקומות בתורתו.
ברסלב:
באלול תקס"ב (1802) עבר רבי נחמן לדור בעיר ברסלב (על שמה נקראו חסידיו). בשם עיר זו מצא רבי נחמן רמז על פי הפסוק אשר נאמר על הגאולה: "והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר" - שעל פסוק זה נאמר במדרש: "אל תקרי לב בשר, אלא לב בסר". לב בסר- אותיות ברסלב. מיום שקבע דירתו בברסלב, היה דרך המקורבים אליו להיות אצלו בשלושה זמנים באופן קבוע: ראש השנה, שבת שבתוך חג חנוכה וחג השבועות.
משהגיע לעיר פנה אל תלמידו המקובל רבי יודל ואמר לו "צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה" והפליג מאד בשבח וגדולת נשמה זו. רבי נחמן התכוון לתלמידו רבי נתן שטרנהארץ, שהעלה את תורותיו על הכתב, ולמעשה המשיך את דרכו לאחר פטירתו של רבו רבי נחמן.
בהקשר לכך אמר רבי נחמן: "ברוך ה′ שהזמין לי אחד, צעיר, שאפילו דיבור אחד מדיבורי לא יהיה נאבד עוד (על ידו)" (חיי מוהר"ן שס"ז).
רבי נחמן אף אמר עליו כי "בלעדיו לא היה נשאר ממני דבר" (חיי מוהר"ן שס"ט ש"ע).
מחלתו:
בשנת תקס"ז (1807) בהיותו בן 36 חלה רבי נחמן במחלת השחפת ממנה נפטר. רבי נחמן אמר שכבר מהשיעול הראשון ידע שייפטר מחולי זה, והכין את חסידיו לקראת כך. רבי נתן כותב כי חייו היו בנס בתקופה זו שעד מותו, והיה נראה שבכל רגע הוא עומד להיפטר מן העולם. אולם, גם במשך תקופת מחלתו המשיך רבי נחמן בנסיעותיו על פני ערים, עיירות וכפרים כדי ללמד את תורתו ולעסוק בתיקון נשמות ישראל - שליחות עליה אמר "אני - אין לי מה לעשות בזה העולם כלל, כי בשבילי איני צריך לעשות כלל, רק באתי לעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך" (חיי מוהר"ן ש"ז)
פטירתו:
בחודש אייר שנת תק"ע (1810) קבע רבי נחמן את מקומו בעיר אומן באוקראינה, העיר בה מסרו את נפשם ונהרגו על קידוש השם בשנת תקכ"א (1761) שלשים אלף יהודים.
ביום שלישי, רביעי לחול המועד סוכות, י"ח תשרי תקע"א, השיב רבי נחמן את נשמתו ליוצרו. תמו ונשלמו חייו אך רוחו המשיכה לפעם, מפעמת היא עד היום בלב כל אחד מרבבות חסידיו ולומדי משנתו.
מקום קברו:
רבי נחמן נקבר בבית החיים העתיק באומן, בית קברות שיסודו בקידוש השם של שלושים אלף יהודי אומן שנהרגו על סירובם למרוד בבורא העולם, ונקברו בשני בורות סמוכים שנכרו בבקעה וכאשר כוסו בעפר גבהה הבקעה והיתה לשתי גבעות, עליהם אמר רבי נחמן "פה טוב לשכב (להקבר)".
על קבורת רבי נחמן סיפר בנו של הקברן, יהודי מתושבי אומן, בשם אביו: בעת פטירתו של רבי נחמן, טיפלו אנשי החברה קדישא בגופו הקדוש, "ועל אבי הטילו להניח את רבכם בקבר. וסיפר אבי שבעת שאחז ברבי נחמן להניחו בקבר כשהגיע סמוך לקרקע התגלה לפניו לפתע פתאום אור גדול מאד ולקחו אותו מידו ואמר "מי הניח אותו איני יודע - אני לא שמתיו".
מספריו:
ליקוטי מוהר"ן
ספורי מעשיות
ספר המידות
תיקון הכללי
שיחות הר"ן
תלמידו רבי נתן שטרנהארץ הוא אשר הוציא את ספריו לאור לאחר פטירת רבו, למעט הספר לקוטי מוהר"ן שיצא ברובו עוד בחייו.
משפחתו:
הוריו:
רבי שמחה בן רבי נחמן מהורודנקא, ואמו מרת שרה בת אדל בת הבעש"ט
אחיו:
רבי ישראל המכונה ′ישראל מת′
בנותיו:
אדל, שרה, מרים, חיה ופיגא שנפטרה בהיותה בת שנה
בניו:
שלמה אפרים, ויעקב שנפטרו בינקותם
תלמידיו הבולטים:
רבי נתן שטרנהארץ
רבי אהרון, רבה של העיר ברסלב
רבי נפתלי הערץ
רבי שמואל אייזיק
רבי יקותיאל (המגיד מטרוהויצא)
רבי יודל
רבי שמעון
מקורות:
שבחי הר"ן | חיי מוהר"ן
-
הכניסה למתחם קברו של רבי נחמן
הכניסה למתחם קברו של רבי נחמן
-
ציון רבי נחמן מברסלב
ציון רבי נחמן מברסלב
-
מאות ואלפים בתפילה על קבר רבי נחמן
מאות ואלפים בתפילה על קבר רבי נחמן
-
מאות ואלפים בתפילה על קבר רבי נחמן
מאות ואלפים בתפילה על קבר רבי נחמן
-
כעשרים וחמישה אלף יהודים באמירת עשרת מזמורי תהילים אותם תיקן רבי נחמן כ'תיקון הכללי' בחצות היום‚ ערב ראש השנה
כעשרים וחמישה אלף יהודים באמירת עשרת מזמורי תהילים אותם תיקן רבי נחמן כ'תיקון הכללי' בחצות היום‚ ערב ראש השנה
דפים קשורים
(חלוקות הדעות לגבי שנת לידתו: לפי מסורת חב"ד לא ידוע תאריך היוולדו, ויש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698).) רבי נתן שטרנהארץ | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם י"ב כסלו ה'תשע"ב
רבי נתן שטרנהרץ, ידוע בכינוי-'מוהרנ"ת' ומכונה גם 'רבי נתן מברסלב' או 'רבי נתן מנעמירוב' נולד בשנת ה' אלפים תק"מ ט"ו לחודש שבט (22 ינואר 1780), בן בכור לאביו הנגיד רבי נפתלי הירץ שטערנהארץ, ולאמו מרת חיה לאנע. אביו הצעיר ר' נפתלי הירץ, נחשב לאחד מנגידי העיר וחשוביה.