הסגולה היומית
סגולה להינצל מכל צרה
יאמר פסוק זה י"ג פעמים ועי"ז ינצל מכל צרה"וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים, עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ, אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב."(ויכוין בשם אספי"ן)
גדולים מעשי צדיקים - פרק ג'
הגמרא דנה בראיות שונות לתחיית המתים מן התורה וכן פסוקים שונים אך החכם גביה בן פסיסא השכיל לתת הסבר פשוט של ק"ו. אמר: "אוי לכם הרשעים שאמרתם שמתים לא עתידין להחיות ומה אותם שלא היו בחיים כלל - חיים, אלו שכבר חיים בעולם וקיימים לא כל שכן שיחיו לאחר שימותו, יוצא מכאן שלגבי גביה בן פסיסא אין כלל חדוש בנס, ותחיית המתים אינו נס גדול יותר מעצם יצירת הולד.
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים | ה' אב ה'תשע"ד
למאמר הקודם בסדרת "גדולים מעשי צדיקים" הקלק כאן!
ולא אחת מצינו תנאים ואמוראים שיכלו להחיות מתים והירושלמי במסכת דמאי מספר בשמו של רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן, שהיה חסיד אחד שנהג לחפור בורות שיחין ומערות לעוברים ושבים כדי שיהיה להם תמיד מים מזומנים לשתיה. פעם אחת הלכה בתו בדרך ושטפה נהר, באו כלם לנחמו ולא קיבל תנחומים, נכנס גם רבי פנחס בן יאיר לנחמו ולא קיבל תנחומים. אמר להם רבי פנחס בן יאיר וכי זהו החסיד שלכם שלא מקבל תנחומים, אמור לו: רבי כך וכך היה עושה וכך וכך אירע לו, אמר רבי פנחס בן יאיר: אפשר שהיה מכבד בוראו במים והוא מענישו במים. מיד באה שמועה שבתו ניצלה ושמלאך ירד בדמות של רבי פנחס בן יאיר והצילה.
ועוד, בין ארמונו של אנטונינוס קיסר לביתו של רבי יהודה הנשיא הובילה מערה סודית ובכל יום היה עובר אנטונינוס מביתו לבית רבנו הקדוש מבלי שאיש ידע מזה ועוסק עמו בתורה, ונהג לקחת עימו שני עבדים, אחד הרג כשיצא מפתח המערה ואחד קודם שנכנס לבית רבי, והסכם היה בין רבנו הקדוש ואנטונינוס - איש לא ימצא עמם בשעה שאנטונינוס בא ללמוד תורה עם רבי יהודה. פעם אחת לא עמד רבי יהודה בהסכם וכשנכנס אנטונינוס ראה שם את רבי חנינא בר חמא שאל את רבי יהודה על כך אמר לו "לית דין ברנש" (אין זה בן אדם). אמר לו אנטונינוס קיסר לרבי יהודה שיצוה את רבי חנינא בר חמא שיצא החוצה לקרוא לעבד שהביא עמו. יצא רבי חנינא בר חמא וראה שם את העבד מת, החיה אותו והביאו, אמר אנטונינוס "יודע אני שאפילו קטן שבכם מחיה מתים" ובכל זאת כאשר אני מגיע אני מבקש שאיש לא ימצא כאן.
ולא אחת ראינו כי אליהו הנביא שעלה חי השמימה מגיע לעולמנו בדמויות שונות לפעול פעולות שונות, מעשים החורגים לחלוטין מסדר המציאות הרגילה פועלים סביב דמותו הקדושה של אליהו הנביא, וכאשר היה לרבנו הקדוש צער גדול מכאב השיניים, התערב אליהו הנביא ובא אל רבנו הקדוש בדמותו של רבי חיא, נגע בשנו וריפא אותו. למחרת הגיע רבי חיא בעצמו לרבי יהודה והתעניין בכאב השיניים שלו, אמר לו: מעת שנתת ידך בשיני חדל הכאב. כאשר הבין רבנו הקדוש כי רבי חיא כלל לא היה אצלו והיה זה אליהו הנביא החל לירא ממנו ולכבדו.
צעק רבי חיא באותה העת: אוי לכם עוברות שבארץ ישראל, אוי לכם יולדות שבארץ ישראל כאב השיניים של רבנו הקדוש הגין עליכם שלוש עשרה שנה.
ולעיתים ישנה התערבות ניסית יש מאין ללא כל פעולה, ללא כל חרשים וקסמים, אלא כדי לשמור על החכם ולהצילו ובמיוחד בענייני אכילה על דרך "רגלי חסידיו ישמור" וכמעשה הצבי המובא בחולין נ"ט שהביאוהו לפני ריש גלותו, בדקו רב בצמת הגידין והכשירו אך היה חשש שמא נשכו נחש ואיך ידעו זאת? אמר שמואל לרב תכניסוהו לתנור ויתגלה הדבר מאליו. הכניסוהו לתנור והתחיל הצבי להפרק מאליו לחתיכות, קרא שמואל על רב את הפסוק "לא יאונה לצדיק כל און" ורב קרא על שמואל את הפסוק "כל רז לא איס ליה" וידוע מאמר רבותינו בבא בתרא כי מאז חורבן בית המקדש פסקה הנבואה וניתנה לשוטים ולתינוקות, וגם שפסקה נבואה רוח הקודש לא פסק וכדאיתא בתנא דבי אליהו שהעוסק בכל חלקי התורה שורה עליו רוח הקודש, ובדורות האחרונים ההנהגה הניסית נתעממה ונתכסתה בלבושים רבים, עד אשר אין נראה כלל כי יש ניסים וכתבו הצדיקים כי בדורות האחרונים יצורפו ויתלבנו רבים וירבו הנסיונות בתחום האמונה, ותתמעט ביותר ההנהגה הניסית אך זאת באופן זמני בלבד שכן בימות המשיח יחזרו הניסים ביתר שאת כפי שנבאו הנביאים הקדושים. והאדמו"ר מרוג'ין אמר שכל כך האמונה תהיה קשה כמו לטפס על קיר מאונך. וכפי שצעק דוד המלך "כי בחנתנו אלוקים צרפתנו כצרף כסף", שבדורות האחרונים עיקר המלחמה תהיה לבירור האמת, לדעת מי אכן מחזיק באמונה זכה וטהורה, והניסים עשויים לבלבל את האבחנה, שכן לרוב לא חוזרים בתשובה בגלל נס, וזה מה שכיוונו חז"ל "אין בעל הנס מכיר בניסו" אם אינו מכיר מדוע הוא בעל הנס, אלא שאין מכיר בטובתו של הנס לשוב על ידו בתשובה.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
המשך בשבוע הבא אי"ה!
ולא אחת מצינו תנאים ואמוראים שיכלו להחיות מתים והירושלמי במסכת דמאי מספר בשמו של רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן, שהיה חסיד אחד שנהג לחפור בורות שיחין ומערות לעוברים ושבים כדי שיהיה להם תמיד מים מזומנים לשתיה. פעם אחת הלכה בתו בדרך ושטפה נהר, באו כלם לנחמו ולא קיבל תנחומים, נכנס גם רבי פנחס בן יאיר לנחמו ולא קיבל תנחומים. אמר להם רבי פנחס בן יאיר וכי זהו החסיד שלכם שלא מקבל תנחומים, אמור לו: רבי כך וכך היה עושה וכך וכך אירע לו, אמר רבי פנחס בן יאיר: אפשר שהיה מכבד בוראו במים והוא מענישו במים. מיד באה שמועה שבתו ניצלה ושמלאך ירד בדמות של רבי פנחס בן יאיר והצילה.
ועוד, בין ארמונו של אנטונינוס קיסר לביתו של רבי יהודה הנשיא הובילה מערה סודית ובכל יום היה עובר אנטונינוס מביתו לבית רבנו הקדוש מבלי שאיש ידע מזה ועוסק עמו בתורה, ונהג לקחת עימו שני עבדים, אחד הרג כשיצא מפתח המערה ואחד קודם שנכנס לבית רבי, והסכם היה בין רבנו הקדוש ואנטונינוס - איש לא ימצא עמם בשעה שאנטונינוס בא ללמוד תורה עם רבי יהודה. פעם אחת לא עמד רבי יהודה בהסכם וכשנכנס אנטונינוס ראה שם את רבי חנינא בר חמא שאל את רבי יהודה על כך אמר לו "לית דין ברנש" (אין זה בן אדם). אמר לו אנטונינוס קיסר לרבי יהודה שיצוה את רבי חנינא בר חמא שיצא החוצה לקרוא לעבד שהביא עמו. יצא רבי חנינא בר חמא וראה שם את העבד מת, החיה אותו והביאו, אמר אנטונינוס "יודע אני שאפילו קטן שבכם מחיה מתים" ובכל זאת כאשר אני מגיע אני מבקש שאיש לא ימצא כאן.
ולא אחת ראינו כי אליהו הנביא שעלה חי השמימה מגיע לעולמנו בדמויות שונות לפעול פעולות שונות, מעשים החורגים לחלוטין מסדר המציאות הרגילה פועלים סביב דמותו הקדושה של אליהו הנביא, וכאשר היה לרבנו הקדוש צער גדול מכאב השיניים, התערב אליהו הנביא ובא אל רבנו הקדוש בדמותו של רבי חיא, נגע בשנו וריפא אותו. למחרת הגיע רבי חיא בעצמו לרבי יהודה והתעניין בכאב השיניים שלו, אמר לו: מעת שנתת ידך בשיני חדל הכאב. כאשר הבין רבנו הקדוש כי רבי חיא כלל לא היה אצלו והיה זה אליהו הנביא החל לירא ממנו ולכבדו.
צעק רבי חיא באותה העת: אוי לכם עוברות שבארץ ישראל, אוי לכם יולדות שבארץ ישראל כאב השיניים של רבנו הקדוש הגין עליכם שלוש עשרה שנה.
ולעיתים ישנה התערבות ניסית יש מאין ללא כל פעולה, ללא כל חרשים וקסמים, אלא כדי לשמור על החכם ולהצילו ובמיוחד בענייני אכילה על דרך "רגלי חסידיו ישמור" וכמעשה הצבי המובא בחולין נ"ט שהביאוהו לפני ריש גלותו, בדקו רב בצמת הגידין והכשירו אך היה חשש שמא נשכו נחש ואיך ידעו זאת? אמר שמואל לרב תכניסוהו לתנור ויתגלה הדבר מאליו. הכניסוהו לתנור והתחיל הצבי להפרק מאליו לחתיכות, קרא שמואל על רב את הפסוק "לא יאונה לצדיק כל און" ורב קרא על שמואל את הפסוק "כל רז לא איס ליה" וידוע מאמר רבותינו בבא בתרא כי מאז חורבן בית המקדש פסקה הנבואה וניתנה לשוטים ולתינוקות, וגם שפסקה נבואה רוח הקודש לא פסק וכדאיתא בתנא דבי אליהו שהעוסק בכל חלקי התורה שורה עליו רוח הקודש, ובדורות האחרונים ההנהגה הניסית נתעממה ונתכסתה בלבושים רבים, עד אשר אין נראה כלל כי יש ניסים וכתבו הצדיקים כי בדורות האחרונים יצורפו ויתלבנו רבים וירבו הנסיונות בתחום האמונה, ותתמעט ביותר ההנהגה הניסית אך זאת באופן זמני בלבד שכן בימות המשיח יחזרו הניסים ביתר שאת כפי שנבאו הנביאים הקדושים. והאדמו"ר מרוג'ין אמר שכל כך האמונה תהיה קשה כמו לטפס על קיר מאונך. וכפי שצעק דוד המלך "כי בחנתנו אלוקים צרפתנו כצרף כסף", שבדורות האחרונים עיקר המלחמה תהיה לבירור האמת, לדעת מי אכן מחזיק באמונה זכה וטהורה, והניסים עשויים לבלבל את האבחנה, שכן לרוב לא חוזרים בתשובה בגלל נס, וזה מה שכיוונו חז"ל "אין בעל הנס מכיר בניסו" אם אינו מכיר מדוע הוא בעל הנס, אלא שאין מכיר בטובתו של הנס לשוב על ידו בתשובה.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
המשך בשבוע הבא אי"ה!
דפים קשורים
שדות חובה מסומנים באדום