הסגולה היומית
למקשה לילד: יאמר י"ב פעמים מזמור יענך ד' וכו' פלונית בת אלמונית מי שענה לאמך הוא יענה יתך,...למקשה לילד
יאמר י"ב פעמים מזמור יענך ד' וכו'
פלונית בת אלמונית מי שענה לאמך הוא יענה יתך, אין כמוך בשמים בשמים ובארץ, מי יוכל לספר שבחיך, יהי רצון מלפניך אלקי השמים ואלקי הארץ אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב הא-ל הגדול הגבור והנורא, אהיה אשר אהיה, ד' אלוקים, ד' צבאות, שדי, אדני רחום וחנון העונה לעתות בצרה את יראיו הוא יקבל תפילתנו ותפילות עמו כל בית ישראל, ובכללם יזכור ויפקוד לרחמים אשה עצורה הזועקת בחבליה (מרת פב"פ אשת פלוני) היא היושבת על המשבר היא שוברת על ד' אלקיה, השי"ת ברחמיו הרבים יחלצה, מ"מ"ה ה"ק"ב"ה ששמע וענה תפילת האמאות הקדושות והטהורות שהיה טבעם עקרות, והפך ושינה מערכתם והיו נאתו עקרות ונפקדות ונזכרות בזרע אנשים, הוא יזכור לאשה הנזכרת היושבת על המשבר כי עיניה תלויות לך לבדך כשפחה אל יד גבירתה עד שתוציא אותה לרווח ותענה לה בשעה הזאת כמו ששמעת מי שהתפלל לפניך מזמור זה ותעלה תפילתה לפניך כמו שהיה עולה ריח ניחוח וריח קטרת על גבי המזבח, קראתי בכל לב ענני ד' חוקיך אצורה.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי.
גדולים מעשי צדיקים - פרק א'
ההסבר השני לחידוש שיש בהנהגה הניסית וזה הסבר עמוק ונורא והביא אותו בספר ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות הודאה, וזה קיצור וסיכום דבריו. כאשר אדם נמצא בצרה יש עליו קטרוגים גדולים והרי השם יתברך אוהב משפט "מלך אוהב צדקה ומשפט" והמשפט מחייב מה שמחייב וקשה לפניו יתברך להעביר המשפט המתחייב. נמצא שתוקף גדולת הנס הוא שהשם יתברך מתגבר ברחמיו העצומים על המשפט והדין ועובר מכיסא דין לכסא רחמים כי זהו טבע הנבראים, שכלם נבראו למלות שליחותו, לשלם לעושה הרעה כרעתו וכאשר אדם חוטא ח"ו, כלם מוכנים מיד לשלם לו גמולו ועצם ביטול הקיטרוג, פתיחת האפשרות לרחמים זהו הנס.
מתי מצפים לנס - בעת צרה, ומדוע ישנה צרה הרי: "אין יסורים בלא עוון ואין מיתה בלא חטא" ועתה כדי שישתנה הטבע ותתבטל הגזירה יש להפך מידת הדין למידת רחמים וזה תוקף הנס. וכך למעשה היה בקריעת ים סוף שהיה קשה לפניו יתברך ענין המשפט, שהרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה והחידוש בנס קריעת ים סוף הוא עצם כבישת רחמיו את כעסו לבטל מנהג הטבע מנהגו יתברך "מלך המשפט".
וישנם ניסים שונים שארעו בתקופת התלמוד ע"י רבותינו הקדושים. ישנם ניסים כאלו שבאו אכן להציל ולהושיע את העם כלו או חלקו או את הפרט וכמעשה המובא בתענית י"ט בחוני המעגל, אשר בשנת בצורת עג עוגה ועמד בתוכה ואמר: רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתקנן. וכאשר רצו עם ישראל לפייס את הקיסר חפשו אדם מלומד בניסין שישלח לו דורון ומצאו את נחום איש גם זו. שלחו עימו ארגז ובו אבנים טובות ומרגליות. בדרך נח במלון, באו ליסטים לקחו האבנים הטובות ומלאו במקומם עפר. נחום איש גם זו לא התרגש ובטח שהשם יעשה נס. שלח לקיסר ארגז מלא עפר אמר הקיסר צוחקים ממני היהודים, רצה לאבד את כלם. הגיע למקום אליהו הנביא ונדמה כאדם הבא ליעץ טובה לקיסר והציע לזרוק העפר על המדינה האוייבת כי ודאי יש בעפר זה סגולה מיוחדת כי לא יתכן שהיהודים יעשו דבר נורא כזה וכך היה. העפר הניס את האויב, הקיסר שלח ליהודים ארגז מלא באבנים טובות ומרגליות.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
למאמר הבא בסדרת "גדולים מעשי צדיקים" הקלק כאן!
דפים קשורים
סדרת הרצאות (לצפייה) מפי הרב שלמה עופר במרכז שורשים
אמונה בצדיקים הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ח' תשרי ה'תשע"גליקוטי הלכות אורח חיים חלק א' הלכה ב' | הרב שלמה עופר בשיעורו על אמונה בצדיקים - אמונת חכמים ועל מקומם של בעלי התשובה ביהדות ועל ההשפעה והכוח העצום שיש בכל מצווה ומצווה...
האזנה מהנה!
בשיעורו מסביר הרב שלמה עופר את כוונת רבי מאיר בעל הנס: "מה טוב מאד" שאל רבי מאיר, וענה "טוב מוות"... עוד מסביר הרב על גדולתו העצומה של רבי מאיר בעל הנס ועל רחמנותו של השם יתברך שהעניק לנו את פסח שני ב-י"ד אייר..
ליקוטי מוהר"ן תורה ה' חלק 1 (להאזנה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים כ"ח סיון ה'תשע"ד כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר. כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי נִמְצָא כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל. עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם. שיעור מרתק מפי הרב שלמה עופר שליט"א - האזנה נעימה! אמונת חכמים - חכמת חז"ל מתוך 'חרבות בשפתותיהם' ספרו של הרב שלמה עופר כ"ה אדר א ה'תשע"ד איתא בירושלמי (סוטה ח') אמר רבי מאיר כתיב "החכם עיניו בראשו" (קהלת ב') הכסיל במה (היכן עיניו) ברגליו? אמר רבי אבא מרי: החכם עד שהוא בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו.