הסגולה היומית
פרשת המן: סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. עניין זה מוזכר כבר ב'ארבעה טורים' (אורח חיים סי'...פרשת המן
סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. עניין זה מוזכר כבר ב'ארבעה טורים' (אורח חיים סי' שא - 'טוב לומר פרשת המן'), ומרן הבית יוסף ביאר "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה", וב'פרישה': "בירושלמי דברכות איתא, כל האומר פרשת המן בכל יום, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו". לגבי אמירת פרשת המן בשבת, פסק רבינו בעל ה'באר היטב': (סימן א' סעיף קטן ט') "וגם בשבת יוכל לומר פרשת המן".
היו שנהגו להוסיף תפילות ובקשות על פרנסה לאחר אמירת פרשת המן, אולם בשבת אין לומר את התפילות.
וכן ידוע ומפורסם בין החסידים בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל זיע"א כי סגולה מיוחדת לומר את פרשת המן (שניים מקרא ואחד תרגום) ביום שלישי בשבוע שקוראים בו את פרשת בשלח
לחצו כאן לאמירת פרשת המן .
אמונה יהודית - אמונה תמימה!
הגדרת האמונה הינה תחושת וודאות! וודאות מוחלטת בדבר בלתי נראה אך נשגב יותר.
כאשר מגיע אדם ואומר: ′אם תוכיח שאלוקים קיים אז אני יאמין בו′ הוא למעשה סותר את עצמו, והרבה מאיתנו לא מבדילים בין שני המושגים של אמונה וידיעה, שני מושגים שלמעשה סותרים אחד את השני כי הרי אם אתה רואה משהו אתה לא יכול להאמין בו.
אחד היה אברהם
אברהם אבי אבות אומתנו, גדל באור כשדים בין עובדי עבודה זרה אשר סגדו למעשה ידיהם, אך הוא שהיה נער חכם הבין כי חייב להיות מישהו האחראי ליצירת הפלא לה אנו קוראים עולם, לשמש הזורחת, לירח וצבא הכוכבים המאירים, לעננים הכבדים נושאי מים, לנהרות ולנחלים המעוצבים, לפרחים ולפירות המופיעים בשלל גוונים, לחיות מכל הזנים ולגזע האנשים.
מי הוא זה שברא את כל אלה? שאל את עצמו הנער, מיהו האדריכל שתכנן את כל זאת?
והשאלה הזאת, ההתבוננות הזאת, היא, היא הביאה אותו להיות אבי האומה הנצחית, ההבנה כי חייב להיות בורא לעולם יצרה אצלו את האמונה הנצחית אותה הוא הצליח להשריש בכל צאצאיו עד סוף כל הדורות.
הדרך לא הייתה קלה כלל וכלל, אברהם אבינו אף טעה פעמים מספר, טעה בשמש, בירח וצבא הכוכבים ואפילו ברוחות האדירים נושאי עננים עצומים עד שראה אלוקים בצערו והאיר אותו באור עצום ונפלא שמילא את כל ישותו, ואז, רק אז הצליח אברהם אבינו להגיע לאותה אמת רצופה, האמונה התמימה.
השם אחד, האלוקים "נגלה" לאברהם אבינו, אך אברהם אבינו לא ראה אותו אלא הרגיש אותו, ומאז בכל צעד בחייו.
וכשאתה מאמין - דע מה למעלה ממך:
"..עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים."
אלוקים הינו אחד ואין יחיד כיחודו, אלוקים הינו מעל הזמן ואין עת אל מציאותו, אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לפניו לא היה מלבדו והוא קדמון לכל דבר אשר נברא, אלוקים הנו אדון עולם לכל נוצר ואת הבריאה הוא יצר למען יורה גדולתו ומלכותו.
כבני אדם, כאשר אנו רואים את החוסר צדק ואת הזוועות שיש לעולם להציע ומתעוררים אצלנו, כביכול, שאלות על אלוקים ועל דרכיו ואין אנו מבינים איך זה יתכן, האם אין צדק בעולם?
או אז, אנו, מאמינים בני מאמינים יודעים ומבינים שראייתנו בעולם מעורפלת עד למאוד, הגענו לעולם לאחר חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושתיים שנה מאז בריאתה ואנו עומדים לעזוב לפני שנראה בסופה, אז איך נשאל שאלות על בוראנו שרואה את הגלגל כולו ולא נסתר מאיתו מאומה.
מעל המקום ומעל הזמן:
כדי להבין עד כמה אין באפשרותנו להבין את נסתרות דרכי האלוקים הסביר לי יהודי וכך הוא אמר:
′נסה לספר סיפור מבלי להכניס לתוכו את מגבלות הזמן או המקום.′
לא משנה כמה התאמצתי, לא הצלחתי לבטאות ולו משפט אחד קטן מבלי להתייחס לאחד משני האלמנטים הללו, אז איך ננסה אנו בשכלנו הקטן והמוגבל לנסות ולהבין את בורא העולם ש′כבודו מלא עולם′ ואינו מוגבל למקום, ′אלף שנים בעיניו כיום אתמול′ והוא מעל הזמן.
לסיכום:
זוהי אמונתנו. אמונה שיש אלוקא כל יכול שברא אותנו ואנו חבים לו הכל, כל הדברים הקסומים שסביבנו הוא ברא במיוחד בשבילנו ולכן זה מחייב אותנו, מחייב אותנו לחזור אליו בבוא הזמן משופרים יותר, טובים יותר ולהחזיר לו את הנשמה שהיא כפיקדון בידנו.
ומאחר והעולם מאד מורכב, מאחר והאדם מאד מורכב, הפקיד בידנו אלוקים את דפי היצרן, התורה הקדושה, חומר בלתי נדלה המשמש כחוברת אוניברסלית להוראות שימוש בנשמת האדם ובגופו.
