page_title: כפרת עוונות סגולות לכפרת עוונות | סגולה להמתקת הדין | סגולה לעבירות :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

כפרת עוונות

  • המעביר על מדותיו אמרו רז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון למי שעובר על פשע. לכן יוכיח האדם את נפשו ויאמר לו, למה תסבול יסורים בעולם הזה ובגיהנם על עונותיך, הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תענה, ותשמח ביסורים אלו, כי תעלת רפואה הם לנפשך, זרח בחשך אורך, כמו שאמרו רז"ל, הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתם ואינן כהסיבין עחסין מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, פירש החסיד ששלש מדרגות דבר התנא, זו למעלה מזו. ראשונה זה מי ששומע חרפתו ומשיב, אבל אינו מעליב את חבירו בתשובתו. שנית, אם אינו משיב כלל, אך לבו מר לו בקרבו. שלישית, ששמח ביסורין, הם הדברים של חרפה אשר שמע, אולי גם ה' יכפר עונותיו ספר חרדים - פרק עג
  • מתאבל על אדם כשר כל מי שבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו. פלא יועץ - ערך סגולה
  • סדר קורבנות כל העוסק בסדר קרבנות כאלו הקריבם ומוחלין לו על כל עונותיו. פלא יועץ - ערך סגולה
  • התבודדות ההתבודדות שכתבנו למעלה (פרק ס"ה) בשם ספר בית מדות, כי לעתות רצון יפרוש עצמו במקום מיוחד שלא יראוהו בני אדם, וישא עיניו למרום אל מלך יחיד עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, כמטרה לחץ, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, ועל דרך זה כאשר הוא יבא לשום פניו אל אלקיו, כן הוא יתברך ישים אליו, ויחדיו ידובקו, כך שמעתי מפי מורי ורבי החסיד הקדוש כבוד ר' יוסף סאגיס זלה"ה, וכך היה הוא עושה. וכן מצאתי לרבינו יצחק דמן עכו, שכמה חסידים היו עושים כן בימיו, ודוק ותשכח כן בדברי רמב"ם ורמב"ן וחובת הלבבות והרב רבינו יונה ז"ל ספר חרדים - פרק עג
  • כל העוסק בתורה לשמה כל העוסק בתורה לשמה עונותיו מתכפרין ורבו מעלותיו כמו שאמרו בפרק קנין תורה. פלא יועץ - ערך סגולה
  • ישמע בחשק דברי חכם ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, שאמרו רז"ל שבזה ימחול עונותיו. וחייבין אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו בסיני במסרה ג' ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נעשה ונשמע עד עולם, כל אשר יצונו. וגם קבלנו, כל עת וזמן שיבוא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחה, שנשמע קולו בבואו אל הקדש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט לדרוש לרבים, למה, כי לא לדורש הכבוד כי אם למלך הוא מלכו של עולם, וזה אומרו ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו כל מקום שנאמר במגילת אמתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וכן אמר משה רבינו עליו השלום, כשאמר ברבים תוכחת האזינו השמים, הם העשירים הגבווהים, על דרך היקום אשר ברגליהם שפירושו שהממון מקים האדם על רגליו, ותשמע הארץ הם העניים, שפלים בארץ, ולמה, כי לא תתנו לי הכבוד כי אם לה', זה שאמר הכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. דבר אחר ונשמע פתגם, כבר ידעת מה שאמרו בזוהר - בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים. ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וקשה, למי מכריזין, הלא אין אנו שומעין כלום. אלא ודאי, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי, כדאיתא במסכת מגילה. הכא נמי אף על גב דהוא לא שמע, מזליה שמע, כדכתיב נפלאים מעשיך, לשון כסוי, כמו כי יפלא ממך דבר, אפילו הכי ונפשי יודעת מאד. וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח, והיינו דכת קרא עוד

    ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, שאמרו רז"ל שבזה ימחול עונותיו. וחייבין אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו בסיני במסרה ג' ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נעשה ונשמע עד עולם, כל אשר יצונו.
    וגם קבלנו, כל עת וזמן שיבוא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחה, שנשמע קולו בבואו אל הקדש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט לדרוש לרבים, למה, כי לא לדורש הכבוד כי אם למלך הוא מלכו של עולם, וזה אומרו ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו כל מקום שנאמר במגילת אמתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וכן אמר משה רבינו עליו השלום, כשאמר ברבים תוכחת האזינו השמים, הם העשירים הגבווהים, על דרך היקום אשר ברגליהם שפירושו שהממון מקים האדם על רגליו, ותשמע הארץ הם העניים, שפלים בארץ, ולמה, כי לא תתנו לי הכבוד כי אם לה', זה שאמר הכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. דבר אחר ונשמע פתגם, כבר ידעת מה שאמרו בזוהר - בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים. ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וקשה, למי מכריזין, הלא אין אנו שומעין כלום. אלא ודאי, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי, כדאיתא במסכת מגילה. הכא נמי אף על גב דהוא לא שמע, מזליה שמע, כדכתיב נפלאים מעשיך, לשון כסוי, כמו כי יפלא ממך דבר, אפילו הכי ונפשי יודעת מאד. וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח, והיינו דכתיב והיה אם שמוע תשמע, כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם, והיינו ונשמע מתגם המלד, שעל ידי רוח הקודהב ידעו בסיני זה הענין, ואמרו ודאי שנשמע קול מוכיח לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך:

    ספר חרדים - פרק עג
  • שירת הים יכוון בשירת הים שאומרים בכל יום, לאומרה בקול ובשמחה רבה, כאילו אותה שעה יצא ממצרים. שהרי אמרו במדרש, ויסע משה את ישראל מים סוף, שהסיעם מצונותיהם, שנמחלו על ידי השירה שאמרו, שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עונותיו. והנה אתר שצונו ה' לומר שירה זו בכל יום כדכתיב ויאמרו לאמר, וכדכתב רשב"י שרוצה לומר שנאמר אותה בכל יום בשמחה רבה כשעה ראשונה שאמרנו אותה, ודאי כח סגולתה כל יום כשעה ראשונה למהדרין ספר חרדים - פרק עג
  • אמן יהא שמיה רבא הנה מצאנו לרז"ל שאמרו כל מי שעונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו (אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו. והחמירו בזה בזהר ואמרו שצריך שיזעזע כל איבריו ולענות בקול תקיף. ומי שירגיל לעשות כן הנה הוא מבושר שימחלו לו עונותיו אם לא ישוב לכסלה ספר חרדים - פרק עג
  • ציצית תפילין וקריאת שמע כל המתעטף בציצת ומניח תפלין וקורא ק"ש ומתפלל מוחלין לו ע"כ עונותיו. פלא יועץ - ערך סגולה
  • סגולה למחילת עוונות כשבני אדם יתנהגו זה עם זה במידת הרצון הקב"ה מתרצה להם ומוחל עוונותיהן. כמו שאמר כבר שלמה המלך בקהלת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב אוב יינך, כי כבר רצה אלקים את מעשיך". מעלת המידות‚ מעלת הרצון
  • סגולה לכפרת עוונות יאמר שירת "אז ישיר"בכוונה ו"בשמחה"  ליקוטי סגולות
  • סגולה לכפרת עוונות לימחול לחבירו מיד כשמפייסו. כמו שאחז"להמעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו.גם שכתוב בגמרא "שלא יהא אכזרי למחול", ספר הסגולות
  • שמירת שבת אמרו, שכל הזהיר וזריז בשמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. ולא תקשה לך מה הוסיף בעשותו מצות שבת כדי לכפר עונותיו, הרי זו אמת מן המצות שהיה הוא חייב בהן, דיש לומר דהזירוז היתר הוא המכפר ספר חרדים - פרק עג

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום