הסגולה היומית
סגולה לפרנסה: יאמר בכל יום "פרשת הקטורת" ועדיף מתוך הקלףסגולה לפרנסה
יאמר בכל יום "פרשת הקטורת" ועדיף מתוך הקלף
הלכות ומנהגי בין המיצרים
מקבץ הלכות ומנהגים לימים שבין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, הנקראים "ימי בין המצרים", שיש להמעיט בהם בשמחה ובמעשי שמחה, ויש להזהר בהם משום סכנה.
שער ברסלב | כ"א תמוז ה'תשע"ו
ברכת שהחיינו.
(א) אין לברך ברכת 'שהחיינו' בימים אלו. אבל בשבת אין להחמיר בזה, ולפי האריז"ל אין לברך שהחיינו גם בשבת (שו"ע תקנא יז, משנ"ב צח ושעה"צ צט, מג"א מב, באר היטב ושע"ת לח).
(ב) ולכן אין לאכול פרי חדש, כיון שיצטרך לברך עליו שהחיינו. ואם לא ניתן להשיג את הפרי אחר כך, מותר לאכלו ולברך עליו שהחיינו. אכן אם אפשר לדחות את אכילתו לשבת, צריך לעשות כן (רמ"א שם ומשנ"ב קא). וכן מעוברת או חולה הזקוקים לפרי חדש, מותרים לאכלו אך לא יברכו עליו שהחיינו (משנ"ב צט).
(ג) בעת: ברית מילה, פדיון הבן, ראיית בתו בפעם הראשונה - מותר לברך שהחיינו (ראה: שו"ע שם. מאמ"ר טז. מקדש ישראל כט).
ב. קניית בגדים וכלים ורהיטים חדשים.
(א) בגד שמברכים עליו שהחיינו, אין לקנותו וללבשו בימים אלו. אמנם אם מברכים עליו שהחיינו רק בעת הלבישה הראשונה ולא בשעת הקניה, אזי מותר לקנותו אך לא ילבשו אותו עד אחרי ת"ב. ואם מוכרח ללבשו עתה, מותר ללבשו אך יש להסתפק אם יברך שהחיינו (שמא דינו כחולה שאינו מברך או כמי שלא ניתן להשיג הפרי וכו' שמברך).
(ב) בגד שאין מברכים עליו 'שהחיינו', מותר לקנות בימים אלו עד ר"ח אב. והיינו בין שהסיבה שאינו מברך הוא מחמת מיעוט חשיבות הכלי, ובין אם הוא מחמת שאינו נוהג לברך שהחיינו בכל אופן על בגד חדש (משנ"ב מה. הליכות שלמה פי"ד א. קובץ מב"ל יח).
(ג) כלים ורהיטים וכיוצא באלו שמברכים עליהם שהחיינו, אין לקנות בימים אלו. אמנם הקונה דבר שיש לו שותפים בשמחתו, כגון כלי או רהיט חדש המשמש לו ולאשתו או לשאר בני הבית, שאז צריך לברך עליו 'הטוב והמטיב' - מותר לקנותו ולברך עליו בימים אלו (שע"ת יז. קובץ מב"ל ביהמ"צ יח).
(ד) בכל זאת יש שנוהגים לא לקנות או לחדש 'בגד חשוב' או לקנות כלי או רהיט המביא לידי שמחה גדולה, אף באופן שאין מברכים שהחיינו (ראה: א"ר תקנא יז, אפילו בשבת. ערוה"ש תקנא יח. קובץ מב"ל יח, שיש להמנע במידת האפשר).
ג. שונות:
(א) אין שום איסור לעבור דירה בימים אלו, בין דירה קנויה ובין שכורה (שו"ת לבושי מרדכי א קא. הליכות אב"י ביהמ"צ י, עד ר"ח אב). אך יש שנהגו להחמיר בזה משום 'סימן טוב'.
(ב) מותר לעשות שיפוצים ולסייד בימים אלו עד ר"ח אב. ובכל זאת יש שהחמירו בזה. (בא"ר תקנא ד, שנהגו לא לצייר. בהליכות אב"י ט, שמנהג ירושלים לא לסייד אבל אין איסור. קובץ מב"ל יח, מותר וטוב אם יעשה קודם).
(ג) מותר לטייל ולהתרחץ בים או בבריכה, עד ר"ח אב. אכן כיון שיש חשש סכנה בימים אלו, לכן אם אין צורך הגון יש להימנע מכך. ואותם המחלקים בין מי שהתחיל להתרחץ לפני ימים אלו ובין מי שעדיין לא התחיל, אין לזה שום מקור (ראה: מקו"ח תקנא יד. הל"ש פי"ד ה. קובץ מב"ל יט. שו"ת תשובות והנהגות ב רסג. מקדש ישראל מו).
מקור: שער ברסלב
(א) אין לברך ברכת 'שהחיינו' בימים אלו. אבל בשבת אין להחמיר בזה, ולפי האריז"ל אין לברך שהחיינו גם בשבת (שו"ע תקנא יז, משנ"ב צח ושעה"צ צט, מג"א מב, באר היטב ושע"ת לח).
(ב) ולכן אין לאכול פרי חדש, כיון שיצטרך לברך עליו שהחיינו. ואם לא ניתן להשיג את הפרי אחר כך, מותר לאכלו ולברך עליו שהחיינו. אכן אם אפשר לדחות את אכילתו לשבת, צריך לעשות כן (רמ"א שם ומשנ"ב קא). וכן מעוברת או חולה הזקוקים לפרי חדש, מותרים לאכלו אך לא יברכו עליו שהחיינו (משנ"ב צט).
(ג) בעת: ברית מילה, פדיון הבן, ראיית בתו בפעם הראשונה - מותר לברך שהחיינו (ראה: שו"ע שם. מאמ"ר טז. מקדש ישראל כט).
ב. קניית בגדים וכלים ורהיטים חדשים.
(א) בגד שמברכים עליו שהחיינו, אין לקנותו וללבשו בימים אלו. אמנם אם מברכים עליו שהחיינו רק בעת הלבישה הראשונה ולא בשעת הקניה, אזי מותר לקנותו אך לא ילבשו אותו עד אחרי ת"ב. ואם מוכרח ללבשו עתה, מותר ללבשו אך יש להסתפק אם יברך שהחיינו (שמא דינו כחולה שאינו מברך או כמי שלא ניתן להשיג הפרי וכו' שמברך).
(ב) בגד שאין מברכים עליו 'שהחיינו', מותר לקנות בימים אלו עד ר"ח אב. והיינו בין שהסיבה שאינו מברך הוא מחמת מיעוט חשיבות הכלי, ובין אם הוא מחמת שאינו נוהג לברך שהחיינו בכל אופן על בגד חדש (משנ"ב מה. הליכות שלמה פי"ד א. קובץ מב"ל יח).
(ג) כלים ורהיטים וכיוצא באלו שמברכים עליהם שהחיינו, אין לקנות בימים אלו. אמנם הקונה דבר שיש לו שותפים בשמחתו, כגון כלי או רהיט חדש המשמש לו ולאשתו או לשאר בני הבית, שאז צריך לברך עליו 'הטוב והמטיב' - מותר לקנותו ולברך עליו בימים אלו (שע"ת יז. קובץ מב"ל ביהמ"צ יח).
(ד) בכל זאת יש שנוהגים לא לקנות או לחדש 'בגד חשוב' או לקנות כלי או רהיט המביא לידי שמחה גדולה, אף באופן שאין מברכים שהחיינו (ראה: א"ר תקנא יז, אפילו בשבת. ערוה"ש תקנא יח. קובץ מב"ל יח, שיש להמנע במידת האפשר).
ג. שונות:
(א) אין שום איסור לעבור דירה בימים אלו, בין דירה קנויה ובין שכורה (שו"ת לבושי מרדכי א קא. הליכות אב"י ביהמ"צ י, עד ר"ח אב). אך יש שנהגו להחמיר בזה משום 'סימן טוב'.
(ב) מותר לעשות שיפוצים ולסייד בימים אלו עד ר"ח אב. ובכל זאת יש שהחמירו בזה. (בא"ר תקנא ד, שנהגו לא לצייר. בהליכות אב"י ט, שמנהג ירושלים לא לסייד אבל אין איסור. קובץ מב"ל יח, מותר וטוב אם יעשה קודם).
(ג) מותר לטייל ולהתרחץ בים או בבריכה, עד ר"ח אב. אכן כיון שיש חשש סכנה בימים אלו, לכן אם אין צורך הגון יש להימנע מכך. ואותם המחלקים בין מי שהתחיל להתרחץ לפני ימים אלו ובין מי שעדיין לא התחיל, אין לזה שום מקור (ראה: מקו"ח תקנא יד. הל"ש פי"ד ה. קובץ מב"ל יט. שו"ת תשובות והנהגות ב רסג. מקדש ישראל מו).
מקור: שער ברסלב
דפים קשורים
שבעה עשר בתמוז - המקור
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
כ"ט תמוז ה'תשע"ג
צום שבעה עשר בתמוז הינו אחד מארבעת ימי הצום שקבעו חכמנו ז"ל לזכר חורבן בית המקדש ואלו הם: י"ז בתמוז שנקרא 'צום הרביעי' (שכן תמוז הינו החודש הרביעי למניין החודשים שמתחיל בניסן) - תשעה באב שנקרא 'צום החמישי' - צום גדליה ב-ג' תשרי שנקרא 'צום השביעי' ועשרה בטבת שנקרא צום העשירי.
שבעה עשר בתמוז - המנהגים
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
ב' אב ה'תשע"ג
מנהגי היום: תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים. המשנה במסכת תענית מונה עוד ארבעה דברים מצערים שקרו בי"ז תמוז ועל כן קבעו חז"ל יום זה ליום צום עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו. אמן.
חורבן בית המקדש (לצפייה)
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים
כ"א תמוז ה'תשע"ב
הרב שלמה עופר שליט"א בשיעורו בהר חומה (10/07/2012 - כ' תמוז תשע"ב) על ימי בין המצרים וחורבן בית המקדש...
המקדש הפרטי שלי וחורבנו
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
כ"ב תמוז ה'תשע"ד
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" כך מתעורר היהודי עם ההבנה כי הנשמה ששוכנת בתוכו היא בסך הכל מושאלת לו ע"י בורא עולם למען ישמור עליה מכל משמר ויגדיל את שוויה ע"י עשיית מצוות וריבוי מעשים טובים.
30‚000 קדושי אומן
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
י"ב תמוז ה'תשע"ה
בימים ה', ו', ו-ז' תמוז חל יום ההילולא של 30,000 קדושי אומן, שנרצחו על קידוש ה' בשנת תקכ"ח, ארבע שנים לפני לידת רבינו, בפרעות ההיידמאקים על ידי המורדים האוקראינים שבראשם עמד גאנטא,, בעת שכבש את העיר אומן.
שדות חובה מסומנים באדום