הסגולה היומית
סגולה לפרנסה: יאמר בכל מוצאי שבת "ויתן לך" וטוב שיאמרו שנים יחדסגולה לפרנסה
יאמר בכל מוצאי שבת "ויתן לך" וטוב שיאמרו שנים יחדמתורת רבי נחמן | פרשת מצורע
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהן בגמרא ערכין טז דרשו ’זאת תהיה תורת המוציא שם רע’ וביאר המהרש"א מדלא כתיב תורת הצרוע, ובאמת מדוע עד כאן לא נזכר צרוע ורק מצרע מבואר בספר הפרשיות כיון שעד כאן דברה תורה באדם החולה בצרעת שהיא מחלת עור לא טבעית וקשה מאד הגורמת יסורים קשים מאד לחולה. ולימדה תורה דרך ארץ שכל זמן שהאדם חולה וסובל יסורים לא מזכירין לו עוונו, אבל כאן שבא להתרפא ולהטהר רמזה לו התורה את עוונו שהוא סיבת חליו שמצרע נוטריקון מוציא שם רע על ישראל.
הרב רפאל א.ג. | כ"ו ניסן ה'תשע"ה
חמש פעמים נזכר בפרשה לשון תורת (וזאת תהיה תורת וכו') ללמד שהמוציא שם רע עובר על חמישה חומשי תורה (ויקרא רבה טז ו) ועיין מנחה בלולה שואל למה לא כתוב שעובר על כל התורה כולה. ותירץ כדי לומר שבכל חומש כתוב איסור לשה"ר- בבראשית- הנחש, בשמות- דתן ואבירם, בויקרא- לא תלך רכיל, בבמדבר- מעשה מרים, בדברים- ארור מכה רעהו בסתר.
טומאת המצרע חמורה מאד כמעט כמו טומאת מת כי המצרע מטמא אפילו את הנמצא עימו תחת גג אחד בלא נגיעה, ולכן צוותה תורה שהיכן שהוא הולך צריך להזהיר את הנמצא בקרבתו שהוא טמא, והוא גרוע ממת שאסור לו להיות אפילו במחנה ישראל, אלא מחוץ לעיר.
וכל כך למה? כי מאהבת הקב"ה את ישראל אפילו כשחוטאים, אסר עלינו לדבר מהרע של ישראל, ואפילו צדיקים גדולים ונביאים נענשו כשדברו אפילו קצת רע על ישראל כגון משה רבנו שאמר במעמד הסנה שישראל לא יאמינו לו שהקב"ה שלח אותו לגאול את ישראל מיד נענש בצרעת בידו. וישעיהו הנביא כשאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, נענש שכשמנשה המלך רדפו להרגו נבלע בעץ ארז וניסר המלך את העץ ופגע בפיו ונפטר הנביא.
בילקוט שמעוני ויקרא פי"ד רמז תקנט אמר ר' יהושע בן לוי מפני מה אמרה תורה מצורע יביא שתי צפרין לטהרתו הוא עשה מעשה פטיט אמרה תורה יביא קרבן פטיט. ממה שמכנה המדרש את המדבר לשון הרע פטפטן אולי אפשר לומר שרמז בזה לפגם התפילין כי תפלין של ראש נקראים בתורה טטפות אותיות פיטפוט, וביארו בגמ' מנחות לד: שהוא נוטריקון טט פת ללמד שתפילין של ראש יש בהם ד' בתים, כי טט בלשון כתפי שתים ופת בלשון אפריקי שתים, ומבואר בתורה לח אות ב' שלזכות לאור הדביקות הנפלא של מצות תפילין א"א לבוא אלא ע"י שיעלה את הדיבור ויתקנהו, נמצא שע"י פגם הדיבור וכל שכן לשון הרע, יש לו טטפות דקליפה ולכן דיבור כזה נקרא פטפוט רמז לפגם התפלין.
עוד מצינו פטפוט בלשון חז"ל במשנה כלים (ה' יא) שרגלי הקדרה נקרא פטפוטין ואולי גם זה רמז לפטפוט של לשון הרע וכדברי שלמה בקהלת (ז' ו') כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבל. דהיינו שפטפוט הכסיל דהיינו לשון הרע נקרא קול שתחת הסירים והיינו פטפוט הנ"ל שהוא רגלי הסיר, וזהו שלשה"ר נקרא רגל כמ"ש (תהלים טו) "לא רגל על לשונו" וכתיב (ויקרא יט) "לא תלך רכיל בעמך".
בגמ' בערכין טו: מבואר חומר העוון של דבור לשון הרע יותר מכל התורה שחמור מג' עבירות חמורות והקב"ה אומר עליו שאין אני והוא יכולים לדור בעולם ואחרי שמאריכה בחומר העון הזה שואלת הגמ' מה תקנתו ומתרצת אם ת"ח יעסוק בתורה ואם עם הארץ ישפיל רוחו. כי עיקר סיבת העוון הזה הוא גאווה, ודוחה הגמ' שהרי דוד המלך כבר אמר "יכרת ה' כל שפתי חלקות", דהיינו למי שמדבר לשון הרע, א"כ אין לו תקנה בתורה ושפלות אחרי שכבר דיבר, אלא ע"י תיקון כרת ותשובה שלימה. ורק קודם שדיבר, אזי תורה ושפלות ישמרוהו שלא יפול לעבירה חמורה זו.
ג' דברים בלבד נקראין בלשון חז"ל "הרע" בה' הידיעה והן "יצר הרע" "עין הרע" ו"לשון הרע". כי הם כולן עניין אחד שהוא הרע ביותר. ורבנו בליקוטי מוהר"ן תורה ג' ותורה נד מבאר את הקשר ביניהם. כי חומר עוון הלשון הרע, שזו נפילה לבהמיות ועין רעה וזה עיקר תכונת היצה"ר לראות את הרע שבכל דבר. ושרש העבירה היא סוד הברור טוב מרע שפגום אצלו, כי עניין הלשון הרע הוא שאדם שעינו רעה, אזי רואה בחבירו רק את הרע שלו, דהיינו גם כשיש בו הרבה טוב נמשכת עינו מחמת ליבו הפגום (כדאיתא בזוהר שוריינא דעינא בלביא תליא) לראות רק את הרע. וזה נקרא ברור רע מטוב, הבא מצד היצה"ר. ולכן צריך האדם תמיד להרגיל עצמו לראות את הטוב שבכל דבר, ולדבר מהטוב של בני אדם ואזי הוא אהוב וטהור, אבל להפך להפך כנ"ל.
ואדם הרואה טוב בכל מקום נקרא "יודע נגן" כי סוד הניגון הוא לברר רוח טובה מרוח רעה כמבואר בסוף תורה נד, לכן מדה זו של עין טובה ועין רעה הנ"ל גם כן נקרא ניגון. ומי שפגום אצלו כח הברור טוב מרע, כי הולך אחר טבע יצרו הרע לברר רע מטוב, ורואה רק רע אצל בני אדם, הוא ברוחניות טמא בטומאה החמורה של מצרע, וצריך להתרחק ממנו כמו ממצרע, כי מזיק מאד לעבודת ה', לשמוע אדם כזה מדבר וכל שכן כשהוא מנגן (כי טבע הניגון למשוך את הלב כמבואר בתורה רלז).
כי עיקר עבודת ה', דהיינו הדרך להתקרב אל הש"י, היא עניין הנ"ל להרגיל עצמי תמיד לראות טוב בכל מקום.
ועל כן ניגון בלשון עם זר נקרא 'מוזיק', כי מי שהולך בתאוות הגויים אזי קול הניגון שלו מזיק מאד וצריך להתרחק ממנו.
טומאת המצרע חמורה מאד כמעט כמו טומאת מת כי המצרע מטמא אפילו את הנמצא עימו תחת גג אחד בלא נגיעה, ולכן צוותה תורה שהיכן שהוא הולך צריך להזהיר את הנמצא בקרבתו שהוא טמא, והוא גרוע ממת שאסור לו להיות אפילו במחנה ישראל, אלא מחוץ לעיר.
וכל כך למה? כי מאהבת הקב"ה את ישראל אפילו כשחוטאים, אסר עלינו לדבר מהרע של ישראל, ואפילו צדיקים גדולים ונביאים נענשו כשדברו אפילו קצת רע על ישראל כגון משה רבנו שאמר במעמד הסנה שישראל לא יאמינו לו שהקב"ה שלח אותו לגאול את ישראל מיד נענש בצרעת בידו. וישעיהו הנביא כשאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, נענש שכשמנשה המלך רדפו להרגו נבלע בעץ ארז וניסר המלך את העץ ופגע בפיו ונפטר הנביא.
בילקוט שמעוני ויקרא פי"ד רמז תקנט אמר ר' יהושע בן לוי מפני מה אמרה תורה מצורע יביא שתי צפרין לטהרתו הוא עשה מעשה פטיט אמרה תורה יביא קרבן פטיט. ממה שמכנה המדרש את המדבר לשון הרע פטפטן אולי אפשר לומר שרמז בזה לפגם התפילין כי תפלין של ראש נקראים בתורה טטפות אותיות פיטפוט, וביארו בגמ' מנחות לד: שהוא נוטריקון טט פת ללמד שתפילין של ראש יש בהם ד' בתים, כי טט בלשון כתפי שתים ופת בלשון אפריקי שתים, ומבואר בתורה לח אות ב' שלזכות לאור הדביקות הנפלא של מצות תפילין א"א לבוא אלא ע"י שיעלה את הדיבור ויתקנהו, נמצא שע"י פגם הדיבור וכל שכן לשון הרע, יש לו טטפות דקליפה ולכן דיבור כזה נקרא פטפוט רמז לפגם התפלין.
עוד מצינו פטפוט בלשון חז"ל במשנה כלים (ה' יא) שרגלי הקדרה נקרא פטפוטין ואולי גם זה רמז לפטפוט של לשון הרע וכדברי שלמה בקהלת (ז' ו') כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבל. דהיינו שפטפוט הכסיל דהיינו לשון הרע נקרא קול שתחת הסירים והיינו פטפוט הנ"ל שהוא רגלי הסיר, וזהו שלשה"ר נקרא רגל כמ"ש (תהלים טו) "לא רגל על לשונו" וכתיב (ויקרא יט) "לא תלך רכיל בעמך".
בגמ' בערכין טו: מבואר חומר העוון של דבור לשון הרע יותר מכל התורה שחמור מג' עבירות חמורות והקב"ה אומר עליו שאין אני והוא יכולים לדור בעולם ואחרי שמאריכה בחומר העון הזה שואלת הגמ' מה תקנתו ומתרצת אם ת"ח יעסוק בתורה ואם עם הארץ ישפיל רוחו. כי עיקר סיבת העוון הזה הוא גאווה, ודוחה הגמ' שהרי דוד המלך כבר אמר "יכרת ה' כל שפתי חלקות", דהיינו למי שמדבר לשון הרע, א"כ אין לו תקנה בתורה ושפלות אחרי שכבר דיבר, אלא ע"י תיקון כרת ותשובה שלימה. ורק קודם שדיבר, אזי תורה ושפלות ישמרוהו שלא יפול לעבירה חמורה זו.
ג' דברים בלבד נקראין בלשון חז"ל "הרע" בה' הידיעה והן "יצר הרע" "עין הרע" ו"לשון הרע". כי הם כולן עניין אחד שהוא הרע ביותר. ורבנו בליקוטי מוהר"ן תורה ג' ותורה נד מבאר את הקשר ביניהם. כי חומר עוון הלשון הרע, שזו נפילה לבהמיות ועין רעה וזה עיקר תכונת היצה"ר לראות את הרע שבכל דבר. ושרש העבירה היא סוד הברור טוב מרע שפגום אצלו, כי עניין הלשון הרע הוא שאדם שעינו רעה, אזי רואה בחבירו רק את הרע שלו, דהיינו גם כשיש בו הרבה טוב נמשכת עינו מחמת ליבו הפגום (כדאיתא בזוהר שוריינא דעינא בלביא תליא) לראות רק את הרע. וזה נקרא ברור רע מטוב, הבא מצד היצה"ר. ולכן צריך האדם תמיד להרגיל עצמו לראות את הטוב שבכל דבר, ולדבר מהטוב של בני אדם ואזי הוא אהוב וטהור, אבל להפך להפך כנ"ל.
ואדם הרואה טוב בכל מקום נקרא "יודע נגן" כי סוד הניגון הוא לברר רוח טובה מרוח רעה כמבואר בסוף תורה נד, לכן מדה זו של עין טובה ועין רעה הנ"ל גם כן נקרא ניגון. ומי שפגום אצלו כח הברור טוב מרע, כי הולך אחר טבע יצרו הרע לברר רע מטוב, ורואה רק רע אצל בני אדם, הוא ברוחניות טמא בטומאה החמורה של מצרע, וצריך להתרחק ממנו כמו ממצרע, כי מזיק מאד לעבודת ה', לשמוע אדם כזה מדבר וכל שכן כשהוא מנגן (כי טבע הניגון למשוך את הלב כמבואר בתורה רלז).
כי עיקר עבודת ה', דהיינו הדרך להתקרב אל הש"י, היא עניין הנ"ל להרגיל עצמי תמיד לראות טוב בכל מקום.
ועל כן ניגון בלשון עם זר נקרא 'מוזיק', כי מי שהולך בתאוות הגויים אזי קול הניגון שלו מזיק מאד וצריך להתרחק ממנו.
דפים קשורים
לכו בנים שמעו לי | תזריע מצורע
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים
ל' ניסן ה'תשע"ג
כל כך הרבה כותבים וכל כך הרבה מדברים על חומר איסור לשון הרע, איך יתכן שהמספחת הנוראה הזאת יש לה "מערכת מודיעין" כל כך מתוחכמת ומצליחה לנצח את הפה של כל כך הרבה אנשים אשר גדולים כקטנים נכשלים כולם אם לא בלשון הרע ח"ו אז באבק לשון הרע.
על מצוות ואיסורי התורה (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים י"ד סיון ה'תשע"בבואו לצפות בשיעורו של הרב שלמה עופר בהר חומה, תיקוני הזוהר ועל מצוות ואיסורי התורה, על "תעשה" ועל "לא תעשה", על חומרת הנחת תפילין עד כדי כך שיהודי שאינו מניח תפילין נקרא בפי חז"ל "פושע ישראל בגופו"...
ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים י"ז אייר ה'תשע"בביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!
לכו בנים שמעו לי | תזריע מצורע הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ל' ניסן ה'תשע"גכל כך הרבה כותבים וכל כך הרבה מדברים על חומר איסור לשון הרע, איך יתכן שהמספחת הנוראה הזאת יש לה "מערכת מודיעין" כל כך מתוחכמת ומצליחה לנצח את הפה של כל כך הרבה אנשים אשר גדולים כקטנים נכשלים כולם אם לא בלשון הרע ח"ו אז באבק לשון הרע.
ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים י"ז אייר ה'תשע"בביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!
שדות חובה מסומנים באדום