הסגולה היומית
סגולה לאתרוג נאה: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ו...סגולה לאתרוג נאה
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון ואפילו עקיצת הקוץ ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם, לקיים בה מצות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום כאשר צויתנו בתורתך ע"י משה עבדך ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.
ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצוה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לב ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ושלם וכשר כהלכתו – ויהי רצון מלפני ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים ותברך כל הגפנים שיוציא ענבים הרבה שמנים טובים כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות קידוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתב "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך" באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
שבעה עשר בתמוז - המקור
א. נשתברו הלוחות הראשונים על ידי משה רבנו עקב חטא העגל.
ב. בוטל התמיד עקב מחסור בכבשים כאשר הייתה העיר במצור הפסיקו הכהנים להקריב את קרבן התמיד 'בוקר וערב בכל יום תמיד'.
ג. הובקעה חומת העיר שזו בעצם הסיבה העיקרית לצום.
בנביא מסופר כי גם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בחודש תמוז, בתשיעי בו. בירושלמי כתב כי אין להטריח את הציבור יותר מידי ולכן אין קובעים שני תעניות בסמיכות ימים ולפי שחורבן בית שני חמור לנו יותר מחורבן בית ראשון קבעוהו ליום י"ז בתמוז.
ד. שרף אפוסטמוס את התורה לא ידוע בדיוק מי הוא זה אותו אפוסטמוס ומתי זה קרה.
ה. והעמיד צלם בהיכל פסל אשר נחשב ביהדות לאחד הדברים הטמאים ביותר הועמד בתוככי בית המקדש, המקום הקדוש ביותר לאלוקים ואדם.
בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז. עם בניין הבית השני הפכה התענית ליום שמחה. על פי הגמרא, לאחר חורבן בית שני הפכה התענית להיות אופציונלית:
"אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתענין רצו אין מתענין"
[מסכת ראש השנה יח:]
דפים קשורים
כה רחוק... אך כה קרוב לליבה...
איך חלפו השנים? יותר מאלפיים שנה מאז הוא הגיעה לבקרה, והיא האלמנה יושבת ובוכה, שואלת אותך ה' "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן, וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם".
גיבורי האגדות תמיד מצילים את העולם ברגע האחד לפני האחרון או לפחות נלחמים בדרקונים יורקי אש ואם נרצה קצת פחות ציניות אז הם צריכים לפחות להקריב את חייהם כדי להציל חיים של מישהו אחר על מנת לזכות בתואר הנכסף "גיבור"