הסגולה היומית
סגולה לשמירה להחושש על נפשו: החושש עליו ועל נפשו, ראוי להשתדל בכל עוז בענין זה, לכתוב כל ענין הקטורת בקלף כש...סגולה לשמירה להחושש על נפשו
החושש עליו ועל נפשו, ראוי להשתדל בכל עוז בענין זה, לכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר בכתיבה אשורית, ולקרות אותה בבקר ובערב, ואני ערב בדבר וכו'הפנינג ל"ג בעומר
תופעת ל"ג בעומר, הינה נדירה מסוגה על פני כדור הארץ הנוכחי. חצי מיליון מתפללים \ חוגגים, פוקדים הר אחד במהלך יממה אחת. מוזר, למה צדיק מלפני אלפיים שנה גורם לאנשים לארוז מזוודות, להרים פקלאות, ולהזמין טיסות טרנס אטלנטיות? אז גם אם אין המבקרים הרבים בהר ידעו לענות על השאלה, נשמתם, כן יודעת. המשיכה הזו, הינה מאד פנימית. בפנימיותינו, אנו זוכרים מה הקשר בינינו לבין אותו אחד, שנאמר עליו טרם נבראנו: "נעשה אדם נאמר בעבורך".
ובכן, הסבר הדבר, יעבור דרך מציאות מוכרת באזורינו, שיכול אף להיות שלא שמנו לב במיוחד לדבר, מרוב שהתרגלנו לזה כבר.
ישנו טבע אנושי, המוכר למדי במחוזותינו. מידי פעם, אנו נכנסים לשגרת חיים, כזו שאיננו מרגישים קשר מיוחד, קשר מיודד, מחויבות או תלותיות כלפי אבינו שבשמים, אנו חשים דווקא די טוב בדד. אז יש אנשים שזוהי שיגרת חייהם, ויש אנשים החווים "ניתוק" שכזה במהלך תקופה מסוימת בחייהם או זמן הנמשך מספר ימים ואפילו פחות מכך. הסיכון הינו: "תראה, אני לא מי יודע מה, מרגיש קרוב לאלוקים, ולכן אני כבר עושה הכל, מה שבא לי, אני לא עושה חשבונות."
"בכללי, אני לא צבוע, אני יודע שאני עושה עבירות, אז למה שפתאום, אשחק אותה צדיק, ואמנע מעוד עבירה" "ובכלל, מה זה משנה כבר לאלוקים, כמה עבירות אני עושה, הכול הרי מגיע מאותה סיבה - בגלל ההורים שהוא נתן לי \ החברים \ המורות \ הקושי הכלכלי \ חוסר קשרי בחברה..."
צביעות?
לעיתים, אותו אדם שחושב כך לגבי עבירותיו, בכל זאת ממשיך לעשות את מצוות מסוימות, רק שהוא עושה אותם בלי טיפת רגש. הוא מרגיש "צביעות" בהפניית רגש כלפי בורא עולם: הרי אני עושה עברות שונות ומשונות, איך אפשר לעמוד לפני המלך עם צחנה כמו שלי? הוא מקיים כמה מצוות, אך באותו יחס בו הוא אוכל עגבניות.
אומרים חז"ל, ישבו התנאים (-גדולי הדור בזמן כתיבת המשנה) בכרם ביבנה, ואמרו, "עתידה תורה שתשתכח מישראל". הם ראו שידיעת התורה, תלך ותפחת מעם ישראל, עד שיבוא דור אחרון, בו בכלל לא ידעו שצריך ללמוד תורה.
רבי שמעון בר יוחאי חלק עליהם ואמר "חס ושלום", לא תשתכח תורה מישראל! רבי שמעון נתן את מרשם ההצלחה לדור "עיקבתא דמשיחא" דור ה"חמישים שערי טומאה": "ובזוהר דא יפקון מן גלותא". (-ע"י ספר הזוהר, יצאו מהגלות) בספר הזוהר, העמוק מסודות אין חקר, ישנו עיקרון המלווה את החיבור הקדוש ומוזכר בו המון המון: בכל דרגה רוחנית ובכל מצב בעולם, אנו קשורים בקשר בלתי אמצעי, בקשר של דאגה ואהבה, של בוראנו, לנו. הוא יתברך, מקבל אותנו איך שאנו. גם כשהיהלום מכוסה בהרבה בוץ, עדיין הוא יהלום.
מאמץ ורצון לעומת הישגים
אנו צריכים לדעת להעריך את המעשים הקטנים שאנו בכול זאת מצליחים לעשות. ערכם, לא יסולא מפז. בשמים, דנים אותנו לפי המאמץ, לא לפי ההישגים. כשאנו לומדים להעריך את הדברים הקטנים, זה נותן לנו סיפוקים גדולים. אז מה, אם בדרך כלל נופל אני נופל, דווקא ההתגברויות, הן שתונצחנה מתחת לכסא הכבוד. מאמץ מתוך קושי, הופך ליהלום בכתר בוראנו, אומר הזוהר. אומר רבי חיים ויטאל, שמעשים קטנים שלנו, שווים בגדלותם, למעשי צדיקים מהדורות הקדמונים. זאת כיוון, שהקושי הרוחני, בדורנו המתירני והמקוון, גדול הרבה יותר. מחויבותנו, הינה, למאמץ – להתקרב אליו יתברך, לא להישגים ולתוצאות.
"נעשה אדם, נאמר בעבורך" – נאמר על רבי שמעון. רבי שמעון הצליח לקשר, בין דרי דור החמישים שערי טומאה, לבין הסודות, התורות והעקרונות החשובים והעמוקים ביותר שיש בעולם. בינינו, השקועים והמנותקים ביותר מרוחניות אמיתית. לבין רגעים בהם אנו מתעוררים וקולטים שאלוקים דואג לנו כול כך, וזה גורם לנו לשחרר את הלב, להרגיש רגשות אהבה כלפיו. ב-ו-ר-א ע-ו-ל-ם, למרות כישלונותינו, הבט נא על כוונותינו, יש פה אהבה! והיא תנצח.
אז מי שעדיין לא מרגיש, שאביו הרחמן צופה ומשגיח עליו ודואג לו וסומך את נפילותיו בהשגחה פרטית פרטית, פשוט כמו בן יחיד... אם יש מישהו שמחפש הוכחות לכך שהתיאורים בפסקה הזו, הינם נכונים גם לגביו, והוא מחפש לכך הוכחות מחיי היומיום של עצמו, שיקרא את הספר "משיבת נפש" (או את הספר "אורות מאופל" שהינו גלגולו המודרני של הספר הנ"ל כתוב ע"י ארז משה דורון – סופר מרתק בחסד עליון.) הספר מבוסס על העקרונות המנחים, הפזורים ברחבי הזוהר הקדוש – אותם מרשמי הישרדות לדור האחרון.
דפים קשורים
רבי שמעון בר יוחאי המכונה בקיצור בשם 'רשב"י' נולד לאביו רבי יוחאי והינו תנא בן הדור הרביעי, סתם רבי שמעון המוזכר בש"ס הוא רבי שמעון בר יוחאי.
ואהבת לרעך כמוך? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ט' אייר ה'תשע"בישנה ביהדות חשיבות רבה למצוות ואהבת לרעך כמוך, מצווה אשר מסמלת את הבסיס לתורה כולה כפי שאמר הלל הזקן לאותו נוכרי שבקש ללמוד את התורה כולה בעודו עומד על רגל אחת: "דעלך סני - לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". ('מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא, לך ללומדו
מכור? יש שיטה חדשה! דוד הוד | שאו מרום עיניכם י' אייר ה'תשע"ב לאחר חורף גדוש חגים רטוב ועמוס, אנו פותחים קיץ מהוסס. ימים קרירים קצת או חמימים פחות - מחליפים משמרות מידי יום. מבין החגים, חג השבועות עוד לפנינו, אנו סופרים את התקדמותו היומית מידי ערב ב"ספירת העומר מנהגי ל"ג בעומר והפיוטים שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ט"ו אייר ה'תשע"ב"יום י"ח באייר שלושים ושלושה בספירת העומר, יום הילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נשואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים...